22/03/05 17:17 שלח/י לחבר/ה
הכלל הוא ששוטר שמעוניין לערוך חיפוש על אדם, צריך לבקש את הסכמתו לחיפוש. אם יש הסכמה לחיפוש, השוטר יכול לחפש ללא הגבלה. אולם, בתנאים מסוימים ניתן לערוך חיפוש על גופו של אדם גם בניגוד לרצונו: התנאי הבסיסי הוא, שלשוטר צריך להיות יסוד סביר לחשוד שהחשוד מסתיר על גופו או בכליו ראיה שיש בה כדי ללמד על ביצוע עבירה או על קשר של החשוד לעבירה. אם אין יסוד סביר לחשד - אין לשוטר סמכות לחפש על האדם ללא הסכמתו, וזכותו של האדם להתנגד לחיפוש. אלא שכאן טמונה הבעיה: כיצד ניתן להגדיר "יסוד סביר לחשד" ואילו נסיבות מקימות יסוד שכזה? התשובה אמורה להינתן בפסיקה של בית המשפט העליון, אך הפסיקה בעניין זה איננה רבה. אפשר לאמר רק, באופן כללי, שלא מספיק חשד סתמי של השוטר, אלא צריך שיהיה משהו מעורר חשד באדם שרוצים לחפש עליו או בנסיבות החיצוניות הקשורות אליו (כמו למשל, מקום הימצאו בשעה מסוימת), ושאותו "משהו" עשוי לעורר חשד בליבו של אדם סביר באותה סיטואציה. ההשלכות של סירוב לחיפוש עלולות להיות חמורות: אם השוטר סבור שיש לו סיבה לחשוד באדם עד כדי כך שיש מקום לערוך עליו חיפוש, ואותו אדם יתנגד בכח, סביר להניח שהשוטר יפעיל כח כדי לכפות את החיפוש, ואפילו יעצור את אותו אדם. אם יתברר שהיתה סיבה לעריכת החיפוש ושההתנגדות לא היתה מוצדקת - אותו אדם נמצא בסיכון שיועמד לדין באשמת הפרעה לשוטר או הכשלתו בעת מילוי תפקידו.
עוד חיפוש ותפיסה • [הביתה]